היכל המשפט, ירושלים

מיקום: ירושלים
ייעוד: בית משפט
היקף: 40,000 מ"ר
שלב: תחרות - 2006, ציון לשבח


כל אחת מהמילים "היכל", "משפט" ו"ירושלים" היא בעלת משמעויות ערכיות עמוקות במיוחד. החיבור של שלושתן מציב בפני המיזם כולו אתגר מעורר כבוד ויראה כאחד. 
מעבר לצורך הברור בהגדרת פתרון יעיל ואפקטיבי לפרוגראמה המורכבת, על המיזם למלא את הציפיות הכרוכות בייצוג המשמעויות והערכים הקשורים לכל אחד מהמושגים הנ"ל. 
לעומת זאת הסכנה הכרוכה בתרגום פשטני של מרות וקדושה עלולה להוביל לתוצאה סימבולית ויומרנית שתפגום בתפקודו של ההיכל כמרכז אזרחי ונגיש. 
שני קטבים אלו עמדו היטב לנגד עינינו כאשר הגדרנו בבסיסה של ההצעה את השאיפה ליצור חיבור בין המושגים המופשטים של "חלל" ו"צדק". 
לטעמנו יכול חיבור זה להתבצע רק דרך אפיון המפגש הפרטני של הפרוגראמה הנתונה עם המקום והחומר, ועם מושגיה המוחשיים העקרוניים ביותר של שפת האדריכלות: "נפח", "משקל", ו"צורה"* . לפיכך הליך הפיתוח של הסכימה כולה, כמו גם השימוש הספציפי בחומר הבניה הדומיננטי – אבן גיר ירושלמית על כל המשמעויות המיוחדות לה – מסתכם לתוצאה שלמה אחת שאת ביטוייה השונים ניתן לראות בכל אחד מסעיפי ההצעה המפורטים להלן. 
בחרנו ליישם אקט אדריכלי מובהק בהתאם לפירוש המסורתי של שם התואר אדריכל, או ארדיכל בארמית, שפירושה הוא עבד ההיכל, כלומר מתרגמה של הרוח והסמכות אל החומר. 
עקרונות התוכנית: נקודת המוצא לפיתוח התוכנית הייתה השאיפה ליצור חלל נבדל מהעיר אשר מאפשר התנתקות מחיי היום יום והתפנות מטרדותיהם לנוכח היכל המשפט. 
לפיכך בחרנו להתחיל את הליך גיבוש התוכנית מדימוי האתר למסה מלאה כשיצירת החלל מחד, ועיצוב המבנים מאידך, נעשים ע"י פעולה מדויקת של חיתוך במסה בעזרת הפרוגראמה המפורטת של כל מבנה ומבנה. 
ניתן להציג תהליך זה ע"י שלושה מהלכים עקרוניים: 
1. הצבה - בלוק אבן ירושלים מונח על האתר. 
2. החסרה – מערכת מדויקת של חיתוכים גיאומטרייםחוצבת בגוש האבן את החלל הציבורי ומגלה את מבני בתי המשפט ההיקפיים. 
3. חיבור - מערכת מעברים אופקית קושרת בין מבני בתי המשפט ומגדירה יחסי חוץ ופנים. 
כתוצאה מפעולת החציבה והחיבור מתקבל חלל פנים ציבורי מיוחד במינו המוקף במערכת מבנים היקפית. 
ביצירת רחבה ציבורית בסמוך לכניסה שתפצה על החלל הציבורי הפתוח ש"נתפס" ע"י מוזיאון הסובלנות, היכל המשפט יחזיר לכיכר את מאזן היחסים המוכר בין בנוי לפתוח. בהמשך לרחבה החיצונית ולאחר הכניסה דרך השער העצום בין המבנים, יגיע המבקר אל הרחבה הפנימית של ההיכל. "חצר הצדק" - קושרת את כל הכניסות על הערכאות השונות ומייצרת חלל גדול ויוצא דופן המציעה לאורחיו שהייה בחלל פתוח, שקט ומלא הדר. בנוסף אל כניסות אחרות שנדרשו בפרוגראמה אנו מציעים שער כניסה/יציאה הקושר את חצר הצדק גם אל גן העצמאות ובכך יוצר רצף יוצא דופן של חללים ציבוריים במרכז העיר. 
כניסה דרך שער עצום מימדים תוביל את המבקר אל תוך "חצר הצדק" - חלל הפנים הציבורי הגדול המתקבל כתוצאה מחציבת המסה. החצר הפנימית הגדולה שקושרת את כל הכניסות אל הערכאות השונות, תאפשר למבקרים שהייה בחלל פתוח, שקט ומלא הדר מיוחד במינו. 

תוכנית – מבנה ארגוני:

התוכנית מארגנת את הפרוגראמה במטרה להשיג את היעילות המרבית למשתמשים השונים של ההיכל. לשם כך הוגדרו מסלולי הגישה הקצרים ביותר לכל קבוצת משתמשים, ובהתאם לכך הושם דגש על מיקום הפונקציות הרלוונטיות קרוב ככל הניתן אחת לשנייה במטרה לצמצם מרחקי הליכה ולהגיע לשימוש אופטימאלי בכל פונקציה. 
הערכאות השונות מחולקות אל ארבעה זוגות של מבנים כאשר כל אחד מהם מורכב משני מבנים המאכלסים ערכאות שונות. הבחירה לחלק את הקמפוס למבנים נפרדים (להבדיל מאיחוד למבנה אחד) נועדה לאפשר את יצירתה של החצר הפנימית ואת קביעתה של הבחנה והבדלה בין הערכאות. 
המבנים המרכיבים כל הזוג מחוברים אחד לשני ע"י מערכת תנועה אנכית שמשרתת את שניהם ומייצרת חללים שקופים שמשקיפים/נשקפים אל, ומהגן. חללי המתנה כפולי גובה לקהל המשקיפים גם הם אל החצר, מוקמו בכל מפלס וחוברו יחדיו (כלומר משרתים זוג אולמות) על מנת לייצר קנה מידה גדול ומכובד יותר לחללים אלו ללא חריגה מטבלאות השטחים. מערכות תנועה נפרדות לשופטים ולאסירים (במקרה הצורך) המלוות בחללי המתנה בהתאם משלימים את מערך התפקוד. 
מבנה המנהלה והשופטים מאפשר ניתוק מבני בין עובדי ההיכל ומבקריו מחד, ומאידך מקצר באופן דרסטי מרחקי הליכה לאולמות ע"י קיבוץ הלשכות בקרבת האולמות המתאימים. הפרדה זו תואמת במיוחד גם צרכים גמישים ומשתנים של ארגון הלשכות כאשר המבנה ערוך לתפקד כמבנה משרדים לכל דבר. הבחירה במסדרון המוזן מצד אחד בלבד (Single Loaded) למבנה זו נועדה לאפשר לשופטים ועובדים אחרים מבט פתוח אל חלל הפטיו הפנימי הגבוה והמגונן שמלווה את המבנה לכל אורכו. בנוסף מתאפשרים גם מבטים "הפוכים" מכוון חצר הצדק כאשר קהל המבקרים יכול להתבונן בהתנהלות השופטים העוברים במסדרונות ובגשרים. המבנה מחובר באופן ישיר גם לחניון התת-קרקעי במטרה לצמצם עוד את מרחקי ההליכה של השופטים והעובדים מהמכונית ללשכות ולמשרדים. קומת המרתף המאחדת את מרבית תכסית ההיכל, קושרת אל חלל תת-קרקעי רציף את כל המבנים ומציעה קשרים ישירים במעליות לכל מבנה ומבנה.

חתך – קונספט: 
כהמשך ישיר לעבודה על התוכנית, נקודת המוצא בעיבוד החתך הייתה השאיפה לעצב סמל אורבאני בעל מאפיינים אורגאניים שייצור רושם של המשך ישיר של מצע הסלע ויבטא את הדינאמיות המרהיבה ומעוררת ההוד של ירושלים מחד, ואת הנפח והמשקל המיוחדים לפרוגראמת היכל המשפט, מאידך. 
לפיכך עשינו שימוש בפרוגראמה המפורטת שסופקה ע"י מארגני התחרות כמפה תלת ממדית המגדירה מערכת של חיתוכים גיאומטריים מדויקים שבעזרתם נחצבו מתוך המסה המלאה הגופים הספציפיים של כל אחד ממבני מהערכאות השונות. חיתוכים אלו הם למעשה ביטוי מדויק של נפחי הפנים בקומות השונות של כל מבנה ומבנה המסודרים בהתאם לעקרונות ארגון השואפים ליעילות ובהירות מקסימאלית. 
קנ"מ אורבאני: יצירת סמל אורבאני מיוחד בעל מופע יום ומופע לילה נפרדים, המתבלט בנוכחותו החדה והברורה מול המערכת המפורקת מוזיאון הסבלנות. 
קנ"מ פנימי: יצירת מערכת מבנית אנכית המצמצמת את התכסית למינימום ומקטינה את מרחקי ההליכה האופקיים בין הפונקציות השונות. העיקרון הארגוני של החתך מתבטא בחלוקת האולמות לסירוגין ביחס לקומות – כלומר כל קומה עוברת ברצפתו או באמצע גובהו של אולם נוסף. שיטה זו מאפשרת שימוש אופטימאלי בכל פונקציות התמך של האולם (המתנה, שירותים, מערכות תנועה וכו') המשמשים בכל פעם שני אולמות לפחות וחוסכים הכפלה מיותרת של אותן פונקציות. 

מעטפת: 
מחשבה מרובה הושקעה בעיצוב המעטפת במטרה לאפשר את יצירתה של שיטת חיפוי מיוחדת וגמישה מספיק על מנת להתאים לארגון המשתנה של הפרוגראמה בתוך כל מבנה ומבנה. הגופים המופשטים שיצרנו ע"י מערכת החיתוכים התלת ממדית, "דרשו" מעטפת או עור 
(SKIN) שהיא בה בעת אחידה ובעלת יכולת השתנות בהתאם לצרכים הספציפיים של כל חלל וחלל הבא עמו במגע. שיטת המעטפת שפיתחנו מבוססת על יציקות בטון) Self Leveling Concrete) מחורצות במרווחים משתנים בהתאם לצורך של כל חלל וחלל בתאורת אור יום. היציקה מחופה באבן (בתליה יבשה), ואילו המרווחים המשתנים המתקבלים בין קורת בטון למשנתה הופכים לחלונות בעומק משתנה. שיטה זו מאפשרת לנו מחד לייצר משטחים בזויות משתנות בשיטות בניה קונבנציונאליות וללא מאמץ מיוחד, ומאידך מספקת אפקט מיוחד במינו של משטחי אבן דינאמיים, שמתרכבים לגופים אורגאניים. בנוסף החזית מתפקדת כ"משראבייה" או – Brie Soliel - כשהזכוכית נמצאת במצב מוצל במרבית שעות היום – עובדה שללא ספק תצמצמם את עלויות הוצאת האנרגיה לצורך מ"א ותסייע למיתוג המיזם כידידותי לסביבה. 

שלד: 
גרעין מערכת התנועה המרכזי בכל אחד מהמבנים ישמש גם כגרעין השלדי האנכי הראשי. את המעטפת ניתן לצקת באתר באופן קונבנציונאלי כשאת הבטון (Self Leveling Concrete) יש לשפוך דרך תבניות העמודים אל תוך תבניות אופקיות פתוחות הפרוסות בדפוס הקורות (שלאחר מכן יחופו באבן) ואשר יקשרו את המרווח בין עמוד לעמוד. עמודי המעטפת נקשרים דרך הרצפות לגרעין המרכזי ומייצבים את המבנה. 

פרט: 
להבדיל מארגון החלל שנחלק לקונספט ושיטה או מבנה ארגוני, עצם מהותו של הפרט האדריכלי היא צמצום הרעיון ואופן ביצועו אל ביטוי אחד ויחיד. 
קנ"מ אורבאני – חוץ: עיבוד גס ו"טבעי" של האבן הפונה אל החוץ וקביעת מישור הזכוכית בעומק החתך, יבטאו את הדופן החיצונית של גוש האבן שהוצב על האתר בבסיס תהליך העיצוב וייצרו את המראה החיצוני האורגאני של מבני ההיכל 
קנ"מ לוקאלי – פנים: עיבוד עדין של האבן הפונה אל החוץ וקביעת מישור הזכוכית כהמשך למישור האבן (פלאש) – ביטוי לחיתוכים הפנימיים שמגדירים את תצורת המבנים ואת החלל ה"אנושי" הפנימי של ההיכל.