תכנית אב לשכונת מונטיפיורי, תל אביב
מיקום: תל אביב
ייעוד: תכנית אב
היקף: 370 דונם
שלב: אישור - 2009
מוזמן: עיריית תל אביב - יפו
הישר במרכז האזור המוגדר כמע"ר בולטת שכונת מונטיפיורי כאי שתחומו מוגדר ע"י עורקי תחבורה ראשיים מכל צדדיו. האי יוצר שטח עירוני בעל עומק יחסי ניכר בין דרך בגין ובין האיילון ומקיים בתוכו מרקם עירוני מגוון ויוצא דופן בקונטקסט (החד מימדי) של המע"ר .
שכונת מונטיפיורי הינה למעשה המקטע העירוני היחידי במרכז העסקים המתפתח לאורך נתיבי איילון הכולל מרקם עירוני מרובד ומפותח, שבתוכו בניה חדשה יחסית אשר לא במהרה תפנה מקומה לבניה אחרת.
רשת הרחובות והפרצלציה ההיסטורית נשמרים בשכונת מונטיפיורי לאורך כל שנות קיומה. בשכונה נוצר ריבוד שימושים מגוון המשקף את השתנות מעמדה על ציר הזמן ביחס להתפתחות העירונית הכוללת: משכונת מגורים מרוחקת דרך גלישת תעשיה זעירה, מלאכה ומוסכים אל שכונה הנמצאת ב"שולי העיר", דרך התפתחות עסקים של "שולי העיר" - בתי דפוס, סוכניות רכב, משרדי תכנון והנדסה, בתי ספר עסקיים, מכללות פרטיות, ועד להתפתחויות "מע"ריות" – בנייני משרדים ייעודיים, מועדונים, הימורים ומכוני ליווי. לאורך כל תקופת קיומה נשמרו מגורים בשכונה בחלקם אוכלוסייה ותיקה מאוד שנותרה במקום מרצון או מחוסר ברירה ובחלקם מצטרפים – צעירים או פועלים זרים.
בשכונה ניכרים סימני התחדשות עירונית משמעותיים המתבטאים בעיקר ביזמות לבניית בנייני מגורים חדשים, שינוי יעוד מבני משרדי למגורים בתחום השכונה ההיסטורית, וחדירה של מגורים וסטיודאים למלאכה ואומנות באזורים הדרומיים (מבני המלטשות).
קרבתה לעורקי התחבורה הראשיים של מטרופולין תל-אביב, יוצרת בה כבר כיום רמת שירות סבירה של מערכות התחבורה הציבורית. לעומת רמת שירות נמוכה לרכב פרטי הנובע ממיעוט הכניסות אל תוך השכונה ופוגע בהתפתחות שימושי הקרקע בתוך השכונה.
בהיבט העירוני הכולל, שכונת מונטיפיורי הינה כיום בחזקת "כיס עלום מן העין". הפעילויות העירוניות האינטנסיביות המתפתחות מסביב חדרו לשכונה עד היום במימדים צנועים ביותר, והשכונה ממוקמת במקום נמוך על סולם המודעות העירונית.
חזית האיילון הינה בחזקת "החצר האחורית" של השכונה, למעט שימוש במספר מבנים כבסיס לשילוט מסחרי אגרסיבי. חווית הנוף העירוני האינטנסיבי המתפתחת לאורך נתיבי איילון, המקבלת את ביטויה המירבי במרכז עזריאלי – שהפך לסימן ההיכר של תל-אביב – פוסחת למעשה על שכונת מונטיפיורי.
שכונה ומע"ר
המע"ר שמאופיין בד"כ ע"י פרוגרמה סטרילית (אחידה ובלתי מגוונת) נתפש ע"י רבים כמכבש ההולך ומתגלגל על אזורים נרחבים בעיר ו"מגהץ" את התכונות המקומיות ייחודיות (Local Specific) למשטח אחיד ומנוכר. הליך מסוג זה מעורר התנגדות נחרצת אצל תושבים רבים ונקרא לעיתים "אורבניזם תאגידי" שבו הייחוד של אזורים שונים נרמס ביחד עם זכויות (בעלות,נגישות) ורגשות (זהות, זיכרון) הציבור לטובת תאגידים עשירים ובעלי השפעה שמנכסים לעצמם יותר ויותר פיסות מהעיר.
אזורים מסוג זה מאופיינים בשלל הבעיות המוכרות לכולנו היטב מחלקים שונים של ת"א, רמת גן, חיפה וערים אחרות בעולם דוגמת לונדון, פריז, דאלאס וכו' שבהם מרקמים אורגניים של העיר נמחקו לחלוטין והוחלפו במרקמים חדשים מחופי זכוכית ואבן, פעילים במיוחד ביום ושוממים לחלוטין בלילה.
לפיכך השאלה העומדת בפני תכנון המתחם היא באיפיון המפגש בין שני מרקמים כ"כ שונים כגון המרקם עתיר הזכויות של מה שהתרגלנו לראות כ"מע"ר" ובין המרקם האורגני, הנמוך והמגוון הקיים בשכונה.
פוטנציאל השילוב בין הרקמות העירוניות השונות וסדרי הגודל השונים בנפחי הבניה, בצד מגבלות עיתוי המימוש של נכסים שונים, יוצר מרחב אפשרויות עירוניות וארכיטקטוניות עשיר, מגוון ומעניין.