תאו, מרכז תרבות מערב העיר, הרצליה

מיקום: הרצליה
ייעוד: מרכז תרבות
היקף: 2,500 מ"ר
שלב: הושלם – 2019
מזמין: עיריית הרצליה
צילום: עמית גרון; נמרוד לוי (חלק מהתמונות)

בנסיעה ברחוב וינגייט, הרחוב הארוך והראשי של הרצליה פיתוח המוביל מדרום לצפון, מתגלה תאו (מרכז תאודור הרצל לתרבות, אמנות ותוכן) כמבנה ציבור ייחודי בן קומה אחת, נמוך באופן ניכר מהאחוזות הפרטיות המוקפות חומה שבשכונה. בשונה משכניו, ולמעשה מכל הווילות ברחוב, תאו נעדר חומה. המבנה, העומד בפני עצמו, פותח פנורמה רחבה מערבה – אל האופק שמעל הים – ובכך שובר את הנרטיב החזותי והחברתי של וילות היוקרה המגודרות שבהן ידוע אזור זה של הרצליה. הצבתו של מרכז תרבות ציבורי, חשוף לחלוטין, כאירוע בתוך המרקם העירוני הסובב, עמדה בלב אסטרטגיית התכנון: במובן זה תאו חותר בעדינות ובנימוס תחת הטיפולוגיה המבנית של הרצליה פיתוח, ומעמיד את מבנה הציבור כאירוע של פתיחה ברצף הרחוב בעל הדופן הסגורה.
תאו מספק מתקן ייחודי לתושבי העיר העוסקים באמנות ולשוחרי התרבות. התוכנית מעוצבת כריבוע של 50 על 50 מטרים, סביב פטיו מרכזי מוסט, שסביבו מאורגנות הפרוגרמות השונות: קונסרבטוריון למוזיקה, בית ספר למחול, סדנאות אמנות וקרמיקה, גלריה, אולם הופעות, מועדון גמלאים ובית קפה. בקומה עליונה חלקית שוכנת ספרייה, ולצידה דק במבוק פתוח על הגג בשטח 300 מ"ר.
ייחודו של התכנון טמון בעקביות של מודול גיאומטרי מדויק, הנגזר מיחידות רוחב במכפלות של 90/180 ס"מ, הנאכף בקפדנות לאורך כל המבנה ומאורגן כקומפוזיציה דינמית. בטון (יציקה באתר, רכיבים טרומיים ובטון שחור מסותת), זכוכית בעלת טקסטורה ומתכת זורמים ברצף מהמעטפת החיצונית אל משטחי הפנים. הזכוכית, בעלת טקסטורה של נקודות, מפזרת את האור באופן מיוחד במינו והופכת את המבנה בלילה לגוף תאורה מרהיב. נעשה שימוש בטכניקות איטום מתקדמות כדי להגן על המבנה מפני גשם, תוך שמירה על קו המתאר של הגג השטוח ועל הפרופורציות ההדוקות.
הפטיו (292 מ"ר) תחום בקירות מוגבהים שנועדו להעלים את ההקשר של המבנה – השכנים – ויוצר חלל שקט, מקורה בחלקו, בקנה מידה מזמין ובפרופורציות מדויקות. הרצפה הצפה מסתירה את שיפועי הניקוז שמתחתיה ויוצרת משטח אופקי נעים, שממנו מתנשא עץ אלון בוגר יחיד שהובא במיוחד מנצרת. החלל פתוח אך ורק לשמיים ומכנס את אור השמש כמסה גיאומטרית דינמית, המשרטטת בתנועתה ממזרח למערב את נפחה על קירות הפטיו, ויוצרת קומפוזיציות חזותיות משתנות של צורה אורגנית אל מול צורה גיאומטרית.